הר סדום

הר סדום

מעלה הסולמות
המסלול מתחיל מעבר לכביש מאתר המבנים שבו שכנו פועלי ים המלח. בתחתית הדרך מלווה את המדרגות סלע אפור שפה ושם מבצבצים בו גושים של מלח שולחן בסלע. בגשמים המלח עובר תהליך המסה ע"י המים, ויוצר תופעת מערה, כמו מערת הקולונל לצד הדרך. הכניסה למערת הקולונל קשה מאחר והיא צרה, אך בתוכה נטיפי וזקיפי מלח, אורכה כ-300 מ', ופיר\ארובה בגובה של כ-60 מ'. דפנות הפיר ספיראלות של גבס וחרסיות העולות לכיוון הצהר. המערה קרויה על שמו של קולונל מייג'ור טולוק, קצין הנדסה אנגלי של AMZAK שהגיע לא"י בשנת 1935 למפעלי האשלג בים המלח. הוא גילה את מערות המלח, ובמיוחד את זו מול המפעל שקרויה על שמו. הגנרל מצא כי הארובה שואבת אויר, ויוצרת בריזה נעימה, וקרירה יחסית, כמו מזגן בפתח המערה. הגנרל תכנן לפתח במערה ספרייה מועדון וקולנוע לפנאי הפועלים
(בטיפוס עוברים 4 שכבות סלעים: (מלמטה למעלה
מלח - מלח בישול
חרסית צבעונית
גבס
חוואר הלשון

:באזור שני שבילים ממזרח למערב
שביל הסולמות (המסומן בשחור) עולה לפסגה ולמישור הגבס, ושביל כחול שעולה למצוק הגבס, משניהם ניתן להגיע לפקק חוואר הלשון

ב-14 למאי 1948 נמסרו לידו והמפעל הצפוני והמקורי של מפעלי ים המלח למלך אבדאללה של ירדן. ישראל שמרה על המפעלים הדרומיים. ב-1936 ייצרו אשלג במפעל הדרומי ושטו (מאחר ולא היה כביש סלול) עובדם מהמפעל בצפון הים לסדום שבדרום. את הסולמות בנו מהמישור ב-1948 לנצורים בים המלח שפעלו במפעלים. ב-26 לנובמבר 1948 מבצע לוט, חטיבת הנגב ירדו מצפון הנגב, מראש זהר, והגיעו למפעל וכך סיפחו אותה למדינה, בעזרת המדרגות. לא הייתה בעיית מזון מאחר וההספקה הייתה חודשית, והשתמשו במנות קשות. בין המפעל למחנה פעלה רכבת. באותה תקופה בנו את הכננת, להוריד את התחמושת מהמישור, לפלמחניקים שביטחו את המפעלים. בתקופת המנדט המפעלים של סדום (אשלג) ונהריים, היו העיקריים לציונות, שחלוצים וקיבוצניקים מנען ורמת רחל תפעלו. עקב המלחמה שררה מצוקה כלכלית, והמפעל היה בידי סוביר נובומייסקי, הסוכנות, והמנדט שמבחינת התחמושת התעניין בדינמיט שהשתמשו בו במפעל
ב-1948 פסק המפעל לתפקד עד 1953, שבו לאחר 4 שנים החל את עבודתו מחדש, עם בריכות עידוי. מאחר וההגעה לאתר הייתה ימית בלבד (שיוט), סללו ב-1953 כביש מערד למפעלים, וב-1958 כביש בין דימונה למפעלים

פסגת הגבס
בגובה של 150- מ', מתחת לפני הים, ו-250 מ' מעל פני ים המלח, פסגת הר סדום. כאן עומדים על שכבת גבס, שמעליו נותר רק תיעוד מועט לחוואר הלשון שמבצבץ בלבן באופק, כתיעוד משכבת הסלע עליונה יותר שגשמים סחפה. ממזרח תחת הצוק, גבעות חרסית צבעונית. רכס הר סדום הוא ישר "" וייחודי בארץ לרכס ישר כ"כ
ראשית הבקע נוצר לפני 15-3 מליון שנה, והיה כסעיף או לגונה של הים התיכון. לתחתית ה'לגונה' שקעו גיר ומלח בישול. בשלב מסוים הלגונה נותקה מהים התיכון, ויצרה את האגמון ימת הלשון באורך של כ-220 קמ' מחצבה עד הירמוך. הימה החלה אט אט להתעדות, כשהיא משאירה רק מלח בישול מאחוריה. נחלים ושיטפונות שזרמו לאגמון יצרו אבני משקע מעל שכבת המלח שנוצרה מעדוי הים. המלח שתחת לחץ אבני המשקע, הפך לפלסטי כמו סיליקון (כפי שמלח מתפקד תחת לחץ), ועלה בדפנות הים שלוחץ עליו. כך כל שנה עולים עמודי פטריות המלח כ-3 ממ', וההר עולה = דיאפיר. בשונה ממקומות אחרים בעולם שתופעה זו מתרחשת בם, מאחר ואין גשמים עזים, המלח נשאר על פני השטח ואינו נמס. רק לאורך צירי הנחלים, הסחף ממיס את המלח ויוצר מאות מערות תת קרקעיות באזור
ממערב מצוק עתיקים, ומעלה עמיעד שבימינו מתפקד כמחנה צבאי. רכס חותם את המישור ממערב, ויוצר גבול בין מדבר יהודה לצפון הנגב. מישור עמיעד יוצר משטח למקנה צאן, שצומח בו עשב חד שנתי בסוף החורף ותחילת האביב. במישור עמיעד שבנוי מחוואר הלשון נחרץ ערוץ נחל פרצים שמקורו ניתן לראות בשלושה קניונים שחצובים בצוקים ממערב: נחל אשלים, נחל עמיעז, ונחל פרצים. לערוץ ניתן להגיע בדרך אפר

פקק חוואר הלשון

זהו סדימנט אגמי אבפורטיבי, עם עדות משכבות גיר (לבן) וחרסית (ירוק אפרורי) שמצביעים על השקעה עונתית. במבט עולמי, תקפות ימת הלשון, היא בסוף תקופת הקרחונים באירופה, ותחילת תקופת ההשחמה וארידיזציה.

Seasonal Sedimentary

בקיץ שקע הגיר, ובחורף משיטפונות הבוץ, שקע החרסית
בין בריכות הייבוש של ישראל ואלו שישראל עזרה לירדן לפתח בשנות ה-70 עובר תעלה מרכזית שמיועדת לנקז את השיטפונות שבערבה בדרום, בכדי שלא יהרסו בריכות הייבוש, ומהווה גבול בין ישראל וירדן. עידוד צמיחה ואינטרס כלכלי מוכיחה שלום טוב בין ישראל לירדן
:בירדן יגאל ידין ואביו מגלים את העיר צער המקראי שמופיעה במפת מדבא
"וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדם וְאֶת עֲמרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בּאֲכָה צעַר"
(בראשית יג:10)
"עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צעַר"
(בראשית פרק יד:2)
בתקופת בית שני קיים חקלאות אפרסמון ותמר בחופי ים המלח, ומפעל דייגי אספלט, לאיטום אניות, חניטת מתים, ולתחבושות מרפא
בירידה מהפסגה, בשכבת החרסית הססגונית, עוברים כתמים צבעוניים שנוצרים מכימיקלים שונים שנמצאים בסלע ומגיבים לחמצון. עוברים את מיצר הדגים שבעלייתו חרסיות דקיקות ושבירות שבין דפיהם ניתן לפעמים למצוא דגים מאובנים. בהמשך המורד עוברים על פני ארובת השועל שהיא ארובה אחת למערת סדום

מערת סדום
על המערה סלע שמיוחס לאשת לוט. בירדן סלעים שמסמלים את בנותיו של לוט. רשמית הכניסה אסורה, למרות שהשלט בחוץ מורה על מערת הקמח, ופונה לכיוון היוצאים ולא הנכנסים. בגשמים המלח עובר תהליך המסה ע"י המים, ויוצר תופעת מערה. ההליכה במערה אומנם די נוחה. בסוף המערה ארובה שבה ערוצי הנהרות נבלעים מתחת לקרקע בתופעת

Blind River

דרומית מהמערה הזו מערת השורג או המלח"ם (מרכז לחקר המערות = מערנות ) שבעורך של כ-4800 מ