מכתש רמון

מכתש רמון

שמו של מכתש רמון מגיע מוואדי רומן. העיר מצפה רמון נוסדה בפסגת העמודים (ראש אבו סרביד), שהחל את דרכו כמחנה של צריפים של כורים שמנה תחילה כ-80 איש וגדל ל-600. היום העיר מתבססת על תיירות ; 130,000 תיירים בשנה מבקרים באתר, מטיולי ג'יפים ועד לסיבות וחניות טרנסנדנטיות. כביש 40, שיורד לתוך המכתש דרומה הוא "דרך המלך" שנסלל בידי חיל ההנדסה (לא מע"צ), בשני שלבים בין. הראשון עד צומת ציחור שנסלל בין 1953-1956, וההמשך בין 1956-1958, שהתחבר עם כביש 90, דרך שיטים, בקעת קטורה, מעלה גרופית ללוטן
ניקוז המכתש העיקרי הוא בנחל רמון שמתחיל בדרום מערב ומתנקז בצפון מזרח, דרומית להר ארדון שבצורת טרפז ועצום בגודלו של 2 ק"מ, שנותן למכתש את צורת הלב. ההר במקור היה בקע בין שני הרים ועקב תופעות המכתשים שנוצרו הפך להר בין שני עמקים. סכ"ה גובה המכתש הוא 300מ' אך הצוקים והמדרונות כ-2 ק"מ עד הקרקעית

ה- _ = 300 מ'. /_ = 2 ק"מ. השוני בגבהים והניקוזים יוצרים שני אקלימים בין המכתש החם והפסגות סביב הקרירות, שלעיתים אף מושלגים. המכתש יוצר רצפה לוהטת בעלת אופי אקלימי סהר ערבי (מדבר קשוח), בעוד הפסגות מתאפיינות באקלים טורו איראני ערבתי. למכתש 4 נחלי ניקוז, עם 4 פתחי ניקוז, תופעה ייחודית למכתש רמון
נחל רמון
נחל ארדון - אדום
נחל קמאי
ונחל מעוק

בקעת ארדון

מצפונית להר ארדון בקעת מחמל, מדרום לו בקעת ארדון, שהוא האתר היפה ואטרקטיבי ביותר במכתש. מחוץ למכתש נחל ניקרות, בעל מעוק, שמנקז את רוב מי הניקוז של המכתש. בבקעת ארדון ססגוני מאוד מהצבעים שנוצרים באבני החול מתק' היורה, בניגוד לגבס הלבן מתק' הטריאס, והצורות השונים של סלעים מגמתיים. נחל ארדון מתאפיין בצבע האדום ששולט בו, נחל אפור משמו אפור, ונחל ניקרות לבן
נחל ארדון חוצה את המכתש בחתך

V

בולט ומתחבר כעבור 1 ק"מ למיאנדר של נחל ניקרות, שעובר כולו מחוץ למכתש בעוד הוא אוסף את מימיו מנהרות הניקוז של המכתש. בהמשך הנחל מצד נקרות, ובור נקרות. מזרחית עוד יותר מצודה נבטית קצרה

חאן סהרונים

מצד מחלת = חאן סהרונים, הוא חאן טיפוסי, מבנה מרובע, שבדפנות המבנה מערכת חדרים, שסוגרים על חצר פנימית, ופינת שירות הכולל מטבח. המבנה בחאן שוחזר בכך שהרימו את הקירות (רודולף כהן). ממצאי מטבעות שנמצאו באתר, תארכו את האתר, וחברו אותו לחוליה \ תחנה בדרך הבשמים
מהפסיפס שבמפת מדבא מצוין ששמו של המקום: מחלה, הוא חאן סהרונים או חאן שער המון, מאחר והוא ממקום על הפריצה שבנחל הניקוז. החאן היה תחנת לילה לשיירות הנבטיות שעברו בדרך הבשמים הנבטית – דרך המור והלבונה. אין מידע מי היו הנבטים, ומאיפה באו, רק ידוע שהם הרוויחו לא מעט מסחר הבשמים וצמחי הקטורת שהיו חשובים ברומא לקיום הפולחן הפגאני
וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת
(בראשית לו:3)
אֵלֶּה תּלְדוֹתָם בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיוֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם
(דברי הימים א' א:29)
תעודה שנמצאה מעידה כי הנבטים היו עוסקים בסחורות של קטורת הלבונה. הירונימוס הוא הראשון שמזכיר את את הנבטים ואת תעסוקתם. פילניוס הזקן מאלכסנדריה, ודיודרוס שייכים למאה הראשונה לפנה"ס. דיודירוס מסיציליה (שנשלח בידי קרוביו של אלכסנדר מוקדון שמת בסוף המאה ה-4 לפנה"ס = 312) מצטט תעודה שבה מופיע רצון להשתלט על אוצרות הנבטים שאותם הם מביאים מפליקס ערביה, בעיר נבטית, שהיא בעיר הסלעים. בין השאר מציין דיודרוס את התפתחות הנבטים, ואת פטרה בירתם, שבארץ לא נודעת. פטרה היא עיר הסלעים (פטרוס = סלע), העיר הנבטית המרכזית. הנבטים היו נומדים שהתפתחו לאורבנים בבת אחת. פטרה (המטרופוליס) מעיד עד כמה היה לנבטים כסף, עושר, ואף צבא
הנבטים ככל הנראה גידלו גמלים למרות שהמקרא מציין אילים
כָּל צאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר
(ישעיהו ס:7)
את הגמלים (או אילים) שגדלו במספרים עצומים – במאות ואף אלפים, הנידו בלי הרף משטח מרעה אחד לשני, ובתנועה בלטי פוסקת לאתרי מים. מהפרקטיקה ומהנדידות הם הכירו את המדברות על בורים, ברמות של מומחים. במאות 2-3 לפנה"ס הדרישה לצמחי בושם וקטורת עלה. הנבטים היו פונקציונרים במרחב
טום הולנדס רוביקין מתאר את הרומאים כדיקידנטים\נהנתנים, בכך שהיו מוכנים לשלם הון עתק בכדי להגיע לסחורות האקזוטיות, למרות שהיו מפחדים לנוע במדבר, ולא ידעו את המיומנות של דרכי המדבר, מקורות מים, מדרוני מרעה, ומאגרים תת קרקעיים
הבשמים, מור ולבונה, גדלו בדרום חצי האי ערב, הפורה: צנעה, עדן, מוסקט ומוקה, תימן. דרך הבשמים נמשכה מדרום חצי האי ערב דרך ירדן, וחצתה את ישראל לנמל עזה. לאורך הציר הנבטי נמצאו 65 חאנים. מתוך ה-65 בדרך שבמרחק קצוב של כ-35 ק"מ אחד מהשני, 5 נמצאים בארץ ישראל

מואה
קצרה
נקרות
סהרונים
מחמל
את המסע ביצעו עם שיירת של כ-2000 גמלים שנשאו את הבשמים, ונמשך בין 4 חודשים לחצי שנה. בנמל של עזה קנו הסוחרים הרומאים, שפחדו פחד מוות מהמדבר, את סחורת הבושם והפליגו לרומא
עם חלוף הזמן רומא לא אהבה את שהנבטים מרוששים את האימפריה. אוגוסטוס (24 לפנה"ס – 30 לספירה) הבין כי טיב הסחר נוגס בכלכלה של האימפריה. הנבטים, דוברי ארמית, למדו את דרכי החיים, והתרבות הרומית ואף עקב ההון שעשו נשלחו מעטים ללמוד ברומא. משלחת צבאית אימפריאלית יצאה לחקור את הדרך מפטרה לחצי האי ערב, כ-2000-2500 ק"מ. המשלחת נכשלה ולא שרד ממנה אף לא אחד. שבירת השוק וקריסת המונופול הנבטי על דרך הבשמים היוקרתי קרה כאשר הרומאים פתחו את הציר הימי בים האדום, ויצרו ציר מדרום חצי האי ערב לקליסמה שבמצרים, דרך היבשה לאלכסנדריה, ומנמל אלכסנדריה לכל האימפריה השרועה על אגן הים התיכון. שבירתם של הנבטים הקל על הרומאים לספח את נחלתם לאימפריה הרומית

נחל ניקרות

נחל ניקרות בדופן הדרום מזרחי של מצלעות המכתש, מאסף את הנחלים שמנקזים את רוב מכתש רמון שנשפך, בעין יהב, לנחל הערבה. באופן לא ברור, אולי מהעוצמה של כל הנחלים שמתקבצים יחד, יוצר נחל ניקרות מיאנדר חד פעמי מחוץ למכתש. למרות שתופעת המיאנדר היא נפוצה בטבע, אחרי המיאנדר הראשון נוצרים מיאנדרים נוספים. מיאנדר ניקרות הוא ייחודי באופן שבוא הוא ייחודי לנחל. הנחל חוצב בסלעי הגיר הלבנים מתקופת הקנומן.
הסחף וסלעי הבליה יוצרים מכתשות ומיצרים (Potholes) שעם הזמן המחיצות כורסמו ויצרו מעוק מרשים, שכולל מכתשות שנקדחו בדופנו הדרום מזרחי בצורה ברורה. המעוק מבליט את הסלע הגיר הלבן, שנחשף עקב הסחף ששוחקים את חלודה שנוצרת על דפנות המעוק. במעוק מתחוללים שני תופעות מרגע השיטפון וחלפו. ראשית הסחף חושף את תחתית הנחל, והאבנים שוחקים וחופרים בדפנות ורצפת המעוק

Expose

. לאחר שהסחף נחלש הנחל משקיע חצץ שמכסה את ריצפת המעוק

Fill

. בשיטפונות עזים (1965 ו- 1995) נוצר במעוק בריכה עמוקה שמחזיקה מעמד כחודש ימים

מעלה הדקלים \ נחל ארדון

נחל ארדון מתאפיין בצבע האדום שבולט בנחל. למרות צבעו האדום, בצוקים שמלווים את הנחל שלל צבעים ורב גוניות. השכבה העליונה היא דולומיט שנוצרה בקרקעית הים, וקשה יחסית. תחתיה חרסיות מעידים על תקופת ביצות, סלע רך, ומתרכובות כימיות שונות יוצרת צבעים שונים כתוצאה מחמצון. לשכבות סלעי המשקע ניתן להבחין בפריצות אנכיות ואופקיות של סלע קשה, בולט שאינו סלע משקע. הסלעים הללו הם סלעים מגמתיים, שמלחץ תת קרקעי עולים אך לא יוצאים לפני השטח, בעודם כלואים תחת שכבות סלי המשקע הם מתקררים ומתקשים לאבן העמיד שהם. רק לאחר בליה ניתן להבחין בהם! כאשר סלע מגמתי חותך שכבות סלעי משקע באופן אנכי הוא נקרא

Dyke

.כאשר סלעים מגמתיים יוצרים שכבה אופקית בין שכבות סלע אחר הם נקראים

Sill

הנצחה לחיל ההנדסה

אתר ההנצחה לחיל ההנדסה

מהמצפה רואים את מושב עידן, חצבה, נחלה ערבה, נחל אמציהו,עין קרבים, ועין צין (עצי דקל). בקעת צין (השניה בגודלה אחרי פארן) מפרידה בין צפון הנגב לנגב המרכזית. נחל צין בערבית מחולק למספר שמות
רמת נפח - שבו נושבת הרוח
רמליה – דיונות החול הקטנות
וואדי מורא – מים מרים
אתיהמה – שדה בוקר, שופע מרעה
פוקרה – דל (סיבה אקלימית בוטנית) נחל דל ועני שאין בו מרעה

אתר ההנצחה עומד על פסגת מעלה העקרבים שבתנ"ך תוחם את ארץ ישראל
"וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה" (יהושע טו:3)

הכביש כבר היה קיים בצורה בסיסית מ-1918
ב- 1925 שפצו אותו לכביש אילת
ב- 1927 P.W.D. נחנך בידי Texas oil
ערוצי נחלים מבלים את הכביש והיה צורך מתמיד בתחזוקתו
ב- 1948 משתמשים בכביש ל"מבצע לוט", שבה חטיבת גולני ירדו לחצבה הנטושה
חיל ההנדסה שיפץ את הדרך הבריטית, ואת המעלה ציפו באספלט
(ב- 1953 "מבצא דרך המלך" החל בתכנון כביש מבאר שבע דרך עובדת לאילת (כביש 40
בי"א אדר, ב- 17 למרץ 1954 תקרית טבח מעלה עקרבים שבו נרצחו 11 נוסעים
אוטובוס "אגד" היה בדרכו לתל-אביב מהחגיגות שנערכו באילת לציון חמש שנים להנפתדגל הדיו. על גג האוטבוס, בחזיתו, התנוססה כרזה: "ליום אילת ברכת אגד - אשד לחלוצי הנגב". בהגיע האוטובוס למעלה הפיתולים התלולים שלמעלה עקרבים, צמוד לאנדרטת חיל ההנדסה, הוא הותקף בירי על ידי מחבלים, בעת שנסע באיטיות בעלייה התלולה. במכת האש הראשונה נהרג הנהג ונפצעו רבים מהנוסעים. המחבלים נכנסו לאוטובוס וירו בנוסעיו מטווח קצר. ארבעה חיילים, שהיו באוטובוס כמלווים, לא הספיקו להגיב מפני שנשקם היה מוטל על המדפים העליוניים של האוטובוס. 11 מנוסעי האוטובוס נרצחו בפיגוע, שני נוסעים נפצעו קשה ושניים נוספים נותרו ללא פגע
כעבור זמן קצר חזר במקום הקומנדקר צבאי שהקדים את האוטובוס ובו שלושה חיילים. השלושה נתקפו בהלם למראה הזוועה, נטלו אתם ילדה בת חמש שניצלה מהתוקפים, ומחשש שהרוצחים עדיין נמצאים בשטח עזבו את המקום ונסעו במהירות למשטרה הצבאית בבאר שבע. שלושת החיילים נשפטו מאוחר יותר על שלא טיפלו ביתר הפצועים. קומנדקר נוסף שהגיע מהמושב חצבה נתקל באוטובוס ואסף ניצול ושני פצועים נוספים
לאחר שהתברר היקף הפיגוע לממשלה ואחרי שגופות ההרוגים כבר הועברו לבאר שבע, ניתנה הוראה להחזיר את גופות הנרצחים ולהציב אותן באזור האוטובוס כדי לתת אפשרות לצלם את הזוועה לעיתוני העולם. ואכן, למרות שהפגוע התרחש בשעות הבוקר התמונות המפורסמות של האוטובוס עם ההרוגים מצולמות בלילה
הייתה זו פעולת הטרור האכזרית והחמורה ביותר שנעשתה מאז תום מלחמת העמצמאות. בדיקות הצבא העלו שהמחבלים הגיעו מירדן והיו מחופשים לחוליית פדאיון, וזו הייתה העמדה הרשמית, אם כי הועלו השערות שהמחבלים הגיעו מצרים או שהיו תושבי הנגב שעסקו בהברחות בין מצרים לירדן. הפעולה עוררה בציבור הישראלי זעזוע עמוק וזעם, ונראה היה כאילו מלחמה בין ישראל לירדן היא בלתי נמנעת. ראש הממשלה באותה עת, משה שרת, התנגד לפעולת תגמול
(ב- 1958 הושלם פרויקט "דרך המלך" (כביש 40

עין יורקעם

עין יורקעם

מתחת למצד יורקעם ששמר על הדרך, אפיק נחל חתירה חוצב מעוק מחיבור מכתשות האפיק בסלעי גיר וצור. תחת הסלע נובע מעיין המתנקז בבריכה עמוקה של כ- 6 מ'. המדרגות שסורטטו מציינות כי הנקבה הייתה בשימוש, מאחר והמדרגות אפשרו לגמלים להגיע לשפת הבריכה, וכך נראה כי הנקבה סיפקה מים לשיירות. גרבה היא מימיית קדם עשויה מכלל גוף עור עיזים. העור אורר מים אך בעת ובעונה אחת מזיע מים וכך מהתאדות ההזעה מהעור המים האגורים מצטננים במדבר האכזר. טיול יפה וקלאסי מאתר זה הוא לאורך שביל ישראל לכיוון מזרח, שעולה במדרגות ומגיע למפל ו-"מעלה הפלמחים". משם השביל ממשיך למדרגות רומיות, ולמצד צפיר במעלה העקרבים

הפלמ"ח הוקם ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה. תורת הלחימה כללה מסעות חימום, היה מסע מגוש עציון לעין גדי, דרך ערוגות והמנזר. והמסע הגדול מרמת רחל לרביבים דרך עין יורקעם. הדרך נתקלת בצוק מפל מים בגובה 50 מ'. בכדי לעקוף מפל הפלמ"חניקים סטו, חזרו עד פי 10 מהגובה, בכדי למצוא דרך עקיפה

המכתשים

המכתש הגדול

תופעת המכתשים אינה ייחודית לישראל, אך מאחר והיא נתגלתה בא"י המושג
Machtesh
הפך להיות מושג בין לאומי לאפיון התופעה. לעיתים מאפיינים את המכתש כ

Crater

, אך זו שגיעה. תופעת המכתש היא מיוחדת במינה ומתבצעת רק מאנטי-סינקלינות קמרים שנוצרו בסלעי משקע, והתוצאה היא היפוך התבליט המקורי. המציאות מביעה לעמק למרות שהינו מצפים אותה להיתפס כהר. מכתשים נוצרים ומתפתחים על כרסי ההרים
קמט שמתפתח לסדק, חורץ ונפתח בשיא ראש הקשת הקמורה
שלב קאוסטי: מים חודרים לסדקים, לאבני החור, מתרחבים ויוצרים חלל מערה קאוסטי ענק
התקרה קורסת
בקע המכתש מתרחב
!ניקוז סימולטאני הסוחף החוצה בליה מפתח הניקוז תנאי מחייב ליצירת מכתש
בישראל השברים לניקוז המכתשים נוצרים על הקימוט בדופן הדרום מזרחי של המכתש. עקב השבר הסורי אפריקאי שמניע את א"י דרומה נוצר שינוי זווית בדופן המזרחי צפונה, שממתבטא בחולשה ומאפשר בלייה, וכך פוצע לו המכתש פתח ניקוז לבליה ויצירת בקע למכתש

מכתש רמון - רכס רמון – המכתש הענק והגדול ביותר בא"י, כששטחו כ- 40 על 10 קמ

מכתש חתירה - המכתש הגדול, הוא המכתש השני בגודלו בא"י, כששטחו כ- 12 על 5\6 קמ
מכתש חצרה - המכתש הקטן – שטחו 7 על 5 קמ

.ככל שמכתש עובר את תהליך גידול הדפנות שלו, מתרחב, ומעמיק הוא נחשב לזקן יותר
.כך ניתן לתארך את זקנתם של המכתשים בישראל, שהזקן מביניהם מכתש רמון, והצעיר המכתש הקטן
ישנם עוברי מכתשים, כלומר מכתשים שבתהליך התפתחות כגון: הר עריף, כיפת עשת, הר שגיא, והר בתור. מכתשים אלו תרם הגיעו לשלב הבקע שמזרז את יצירת המכתש
במכתש הגדול\חתירה השכבות בדפנות המכתש כמובן סלעי משקע, בעוד בתחתית המכתש סלעי חול וליבה ברורה. ניתן להבחין בתחתית המכתש מפעל לחול קוורץ שמשמש בתעשיית זכוכית. במרכזו בניינים נטושים מחברת

IPC (Iraq Petrolium Corporation)

, שחשבו כי בתחתית המכתש ימצאו אגם נפט. רכס חתירה סינקלינה א-סימטרית קיצונית, שכבותיה בדופן המערבי יוצרות זווית של כ- ◦4 (מעלות), בעוד השכבות בדופנה המזרחי עולים בזוית כמעט ישרה של כ- ◦80 (מעלות), ויוצר מצלעות .HogsBack בדימוי ביצה מקולפת

עצים מאובנים - מבורזלים Ironised Trees
העצים מופיעים בתחתית המכתש באבני החול. הם ככל הנראה נוצרו מעיכול מתכתי בחומר האורגני, שיצר יציקה מתכתית לפי דפוס החומר האורגני שמעכל. קוטר גזע העץ עצום ומצביע על גובה עצום של העץ, כ-100 מ'. צמח בסדר גודל כזה מצביע על אקלים שונה ביותר לאקלים שקיים בנגב בימינו או לאקלים, של אגן הים התיכון בכלל. לפי עדות נוספת שמתגלה משכבת החרסיות במכתש רמון, מתחזקת הטענה כי מדובר בתקופת היורה שהייתה תקופה גשומה ורטובה מאוד
בניגוד לגזע במכתש חתירה, שאינו מצביע על טבעות בגזע, במכתש רמון עצים מבורזלים מסוג ערער שבהם מופיעים טבעות בגזעים בצורה בולטת

מכתש קטן

שביל ישראל שעולה על הדופן המערבי של המכתש נקרא "מעלה עלי", מהדימוי שהוא יוצר, ככלי המונח על דופן העלי. ממצפה מעלה עלי ניתן להבחין בכור מצפון, בהרי אדום, ופרצים בנחל הערבה ממזרח. המצפה בגובה של כ- 520 מ' מעל לפני הים. הצוק משתנה בין 400 ל- 500 מ' מערב למזרח מאחר וקרקעית המכתש בדופן המערבי כ-88 מ' מעל פני הים, ויוצר שיפוע ניקוז לפתח המכתש שנמצא בגובה פני הים (0). בדפנות ניתן להבחין בשכבות סלע שונים, ומהזויות שהם יוצרים את רמת הקושי שלהם. שכבות סלעים עמידים יוצרים עמודים בצוק, בצורת () בעוד השכבות שנבלים, מתפוררים, ויוצרים מדרונות בצורת (\). תחתית המכתש מורכב מסלעי חול, המורכבים ממינרלים שונים שמתחמצנים ומבטאים צבעים ססגוניים שונים. מאחר והערוצים בתחתית המכתש העגול מתנקזים ב"שער השטן", נוצר ניקוז בצורת מניפה. בשער השטן מבנים נטושים שעמדו על בארות המים שמימיהם מלוחים. בשנות ה-70 השתמשו בבארות למפעלים בצומת צפית. שער השטן מהווה ניגוד בין הקלחת לבין הפתח העולה שצר וחד.

באר ירוחם

באר ירוחם

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. וַיִּשְׁמַע אֱלהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ. וַיִּפְקַח אֱלהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר
(בראשית כא:14-19 )
"פרפ' י' אהרוני מזהה את באר ירוחם עם "ראמת נגב
"וְכָל הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה עַד בַּעֲלַת בְּאֵר רָאמַת נֶגֶב זאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחתָם"

(יהושע יט:8)

כמו שמות רבים שמו המקורי נשמר דרך המסורת הערבית שכינתה אותו באר הרחמים, עקב סיפור הגר וישמעאל. בתקופת המנדט הבריטי הבאר עבר שיפוץ משמעותי. מקורות מים היו מרכזיים בחיי הבדואים, ובאחיזה בבארות אפשר לבריטים מעקב על האוכלוסיות והתושבים הסובבים את צפון הנגב. מי הבאר נשאבו ואף שרתו את תושבי שדה בוקר. בסביבה ישנם גילויים מהתיישבות ומבצר ישראל במאה ה-10 לפנה"ס בתל ירוחם. הבאר מסמל צומת דרכים קדומות שיצאו לערד ים המלח, הרי אדום ומואב, עזה, קדש ברנע, וירושלים . הראשון הוא דרך שמיוחס להגר ומכוון למדבר סיני.
"וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר"
(בראשית טז:6)
דרך נוספת מופיעה בספר שמות, כדרך מהירה יותר לבני ישראל להיכנס לארץ ישראל, מחוף ים התיכון. העם הפלשתי התגורר בתחום השפלה הנגבית הצפונית, בעזה, ואשקלון
"וְלא נָחָם אֱלהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא"
(שמות יג:17)
דרך נוספת שעמדה על פרשת הדרכים היא גבולית, ומסמלת את התיחום הדרומי של ארץ ישראל הקדום
"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי"

(במדבר כא:1)

מאחר ודרך האתרים הייתה גבול ישראל, לאורך דרכה הוקמו מצודות בטחון, בקדש ברנע, ניצנה, ירוחם, ערער, וערד. לאורך התקופות סביב המבצרים ועל יסודות קיימים שבטים ועמים הקימו את מצודותיהם, ודרכים התפתחו על דרכים שקדמו להם

באפוגת מלחמת השחרור, שביולי 1948, ברנדות השוודי מגיע לישראל לנסות ולגשר בין ישראל וירדן. בסופו של דבר נרצח ברח' הפלמ"ח שבירושלים, ואם מותו נפסקו השיחות עם ישראל, לגבי הנגב, שמבחינת ישראל לא היה נושא למשא ומתן. באותו רגע מדיניות ישראל פנתה כיוון מהגנה בלבד על שטחים, להרחבת שטחים. שתי חטיבות יצאו להלחם ולכבוש את הנגב עד אילת, חטיבת הנגב וחטיבת גולני, נפגשו בבאר ירוחם ערב היציאה לשטח. החטיבות התפצלו
חטיבת הנגב עלו על הרי רמון, צניפים, עובדה, דרך תחנה מיצרית, וירדו לאילת
חטיבת גולני חדר מקורנוב, מישור הימים, מעלה עקרבים, חצבה, בדרך אפר בריטים לאום ראשרש
בתחרות שנוצרה בין החטיבות, מי יגיע לאילת ראשון , חטיבת הנגב ניצחה. למרות שהיה לחטיבת גולני דרכי אפר בריטיות, הם התעקבו בסרפנטינות מעלה עקרבים, ובתיל בבאר אורה שסימן כי יש שדה מוקשים לפניהם (שככל הנראה חטיבת הנגב הציבה (להם כמכשול סרק

הר סדום

הר סדום

מעלה הסולמות
המסלול מתחיל מעבר לכביש מאתר המבנים שבו שכנו פועלי ים המלח. בתחתית הדרך מלווה את המדרגות סלע אפור שפה ושם מבצבצים בו גושים של מלח שולחן בסלע. בגשמים המלח עובר תהליך המסה ע"י המים, ויוצר תופעת מערה, כמו מערת הקולונל לצד הדרך. הכניסה למערת הקולונל קשה מאחר והיא צרה, אך בתוכה נטיפי וזקיפי מלח, אורכה כ-300 מ', ופיר\ארובה בגובה של כ-60 מ'. דפנות הפיר ספיראלות של גבס וחרסיות העולות לכיוון הצהר. המערה קרויה על שמו של קולונל מייג'ור טולוק, קצין הנדסה אנגלי של AMZAK שהגיע לא"י בשנת 1935 למפעלי האשלג בים המלח. הוא גילה את מערות המלח, ובמיוחד את זו מול המפעל שקרויה על שמו. הגנרל מצא כי הארובה שואבת אויר, ויוצרת בריזה נעימה, וקרירה יחסית, כמו מזגן בפתח המערה. הגנרל תכנן לפתח במערה ספרייה מועדון וקולנוע לפנאי הפועלים
(בטיפוס עוברים 4 שכבות סלעים: (מלמטה למעלה
מלח - מלח בישול
חרסית צבעונית
גבס
חוואר הלשון

:באזור שני שבילים ממזרח למערב
שביל הסולמות (המסומן בשחור) עולה לפסגה ולמישור הגבס, ושביל כחול שעולה למצוק הגבס, משניהם ניתן להגיע לפקק חוואר הלשון

ב-14 למאי 1948 נמסרו לידו והמפעל הצפוני והמקורי של מפעלי ים המלח למלך אבדאללה של ירדן. ישראל שמרה על המפעלים הדרומיים. ב-1936 ייצרו אשלג במפעל הדרומי ושטו (מאחר ולא היה כביש סלול) עובדם מהמפעל בצפון הים לסדום שבדרום. את הסולמות בנו מהמישור ב-1948 לנצורים בים המלח שפעלו במפעלים. ב-26 לנובמבר 1948 מבצע לוט, חטיבת הנגב ירדו מצפון הנגב, מראש זהר, והגיעו למפעל וכך סיפחו אותה למדינה, בעזרת המדרגות. לא הייתה בעיית מזון מאחר וההספקה הייתה חודשית, והשתמשו במנות קשות. בין המפעל למחנה פעלה רכבת. באותה תקופה בנו את הכננת, להוריד את התחמושת מהמישור, לפלמחניקים שביטחו את המפעלים. בתקופת המנדט המפעלים של סדום (אשלג) ונהריים, היו העיקריים לציונות, שחלוצים וקיבוצניקים מנען ורמת רחל תפעלו. עקב המלחמה שררה מצוקה כלכלית, והמפעל היה בידי סוביר נובומייסקי, הסוכנות, והמנדט שמבחינת התחמושת התעניין בדינמיט שהשתמשו בו במפעל
ב-1948 פסק המפעל לתפקד עד 1953, שבו לאחר 4 שנים החל את עבודתו מחדש, עם בריכות עידוי. מאחר וההגעה לאתר הייתה ימית בלבד (שיוט), סללו ב-1953 כביש מערד למפעלים, וב-1958 כביש בין דימונה למפעלים

פסגת הגבס
בגובה של 150- מ', מתחת לפני הים, ו-250 מ' מעל פני ים המלח, פסגת הר סדום. כאן עומדים על שכבת גבס, שמעליו נותר רק תיעוד מועט לחוואר הלשון שמבצבץ בלבן באופק, כתיעוד משכבת הסלע עליונה יותר שגשמים סחפה. ממזרח תחת הצוק, גבעות חרסית צבעונית. רכס הר סדום הוא ישר "" וייחודי בארץ לרכס ישר כ"כ
ראשית הבקע נוצר לפני 15-3 מליון שנה, והיה כסעיף או לגונה של הים התיכון. לתחתית ה'לגונה' שקעו גיר ומלח בישול. בשלב מסוים הלגונה נותקה מהים התיכון, ויצרה את האגמון ימת הלשון באורך של כ-220 קמ' מחצבה עד הירמוך. הימה החלה אט אט להתעדות, כשהיא משאירה רק מלח בישול מאחוריה. נחלים ושיטפונות שזרמו לאגמון יצרו אבני משקע מעל שכבת המלח שנוצרה מעדוי הים. המלח שתחת לחץ אבני המשקע, הפך לפלסטי כמו סיליקון (כפי שמלח מתפקד תחת לחץ), ועלה בדפנות הים שלוחץ עליו. כך כל שנה עולים עמודי פטריות המלח כ-3 ממ', וההר עולה = דיאפיר. בשונה ממקומות אחרים בעולם שתופעה זו מתרחשת בם, מאחר ואין גשמים עזים, המלח נשאר על פני השטח ואינו נמס. רק לאורך צירי הנחלים, הסחף ממיס את המלח ויוצר מאות מערות תת קרקעיות באזור
ממערב מצוק עתיקים, ומעלה עמיעד שבימינו מתפקד כמחנה צבאי. רכס חותם את המישור ממערב, ויוצר גבול בין מדבר יהודה לצפון הנגב. מישור עמיעד יוצר משטח למקנה צאן, שצומח בו עשב חד שנתי בסוף החורף ותחילת האביב. במישור עמיעד שבנוי מחוואר הלשון נחרץ ערוץ נחל פרצים שמקורו ניתן לראות בשלושה קניונים שחצובים בצוקים ממערב: נחל אשלים, נחל עמיעז, ונחל פרצים. לערוץ ניתן להגיע בדרך אפר

פקק חוואר הלשון

זהו סדימנט אגמי אבפורטיבי, עם עדות משכבות גיר (לבן) וחרסית (ירוק אפרורי) שמצביעים על השקעה עונתית. במבט עולמי, תקפות ימת הלשון, היא בסוף תקופת הקרחונים באירופה, ותחילת תקופת ההשחמה וארידיזציה.

Seasonal Sedimentary

בקיץ שקע הגיר, ובחורף משיטפונות הבוץ, שקע החרסית
בין בריכות הייבוש של ישראל ואלו שישראל עזרה לירדן לפתח בשנות ה-70 עובר תעלה מרכזית שמיועדת לנקז את השיטפונות שבערבה בדרום, בכדי שלא יהרסו בריכות הייבוש, ומהווה גבול בין ישראל וירדן. עידוד צמיחה ואינטרס כלכלי מוכיחה שלום טוב בין ישראל לירדן
:בירדן יגאל ידין ואביו מגלים את העיר צער המקראי שמופיעה במפת מדבא
"וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדם וְאֶת עֲמרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בּאֲכָה צעַר"
(בראשית יג:10)
"עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צעַר"
(בראשית פרק יד:2)
בתקופת בית שני קיים חקלאות אפרסמון ותמר בחופי ים המלח, ומפעל דייגי אספלט, לאיטום אניות, חניטת מתים, ולתחבושות מרפא
בירידה מהפסגה, בשכבת החרסית הססגונית, עוברים כתמים צבעוניים שנוצרים מכימיקלים שונים שנמצאים בסלע ומגיבים לחמצון. עוברים את מיצר הדגים שבעלייתו חרסיות דקיקות ושבירות שבין דפיהם ניתן לפעמים למצוא דגים מאובנים. בהמשך המורד עוברים על פני ארובת השועל שהיא ארובה אחת למערת סדום

מערת סדום
על המערה סלע שמיוחס לאשת לוט. בירדן סלעים שמסמלים את בנותיו של לוט. רשמית הכניסה אסורה, למרות שהשלט בחוץ מורה על מערת הקמח, ופונה לכיוון היוצאים ולא הנכנסים. בגשמים המלח עובר תהליך המסה ע"י המים, ויוצר תופעת מערה. ההליכה במערה אומנם די נוחה. בסוף המערה ארובה שבה ערוצי הנהרות נבלעים מתחת לקרקע בתופעת

Blind River

דרומית מהמערה הזו מערת השורג או המלח"ם (מרכז לחקר המערות = מערנות ) שבעורך של כ-4800 מ

הר הצופים

הר הצופים
סביב קמפוס ההר שני מיצפים: אחד המשקיף על העיר המערבית, ואחד המשקיף על המדבר. הרכס של הר הצופים ממשיך דרומה, להר הזיתים. ניתן לזהות את הקו הרכס משלושה מגדלים
(א.מגדל האוניברסיטה העברית – בהר הצופים (חלקו העליון ברשות צה"ל
(ב. אגוסטה ויקטוריה – מגדל פעמונים ע"ש אשת הקיסר וילהם השני (1898 נבנה 1908-1910
(ג. טור מלכא - כנסיית העליה לשמים (הרוסית
שתי הכנסיות בנקודות שונות מסמלות אירוע מסויים אחד! אחת גרמנית פרוטסטנטית גרמנית והשניה פרובוסלאבית רוסית
מבחינה מתודית רצוי להגיע למצפה המשקיף על המדבר בשעות אחר הצהרים בכדי שהשמש תהיה בגבם של הצופים, המשקיפים על המדבר

מדבר צל גשם - נוצר מכך שרוחות מערביות רויים מים שמטפסים לפסגות ההרים כ-800מ' מתקררים במעלה כל 100מ' גובה. ההתקררות = איבוד אנרגיה, שגורמת להתכנסות, עיבוי עננים, וטיפות גשם ככל שהעננים עולים ומתקררים עוד יותר. העננים שעוברים את הפסגה, יורדים מעבר להר, מתחממים ומתמוגגים. פיזור העננים מביא לידי האויר היבש. ציר הפסגות יוצר קו שמצדו האחד יש גשם ומצידו השני בקושי

City Shadow Desert
מדבר בצל עיר למדבר קשר הדוק עוד מימי המקרא. נביאים ומנהיגים בורחים למדבר. מדבר = דבר√, לדבר. דוד בורח למדבר מפני שאול
"וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי... וַיֵּלֶךְ (לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים" (שמואל א' כג:29-כד:2
ציון – עיר דוד: [מלשון] ציה, שממה, צחיחה \ מדבר: לא זרועה
("יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמצָאֵי מָיִם" (תהלים קז:35
הָלךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַם לֵאמר כּה אָמַר יְקוָק זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לא (זְרוּעָה" (ירמיהו פרק ב:2
בנוף ניתן להבחין בקרן בקיפרוס – מבצר לאימו, אחד משבעת המבצרים של הורדוס, בואדי קלט, ובמעלה אדומים:

(וְתָאַר מִצָּפוֹן וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ וְיָצָא אֶל גְּלִילוֹת אֲשֶׁר נכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים"(יה' יח:17
(המעלה בצורת S אכסניית השומרוני הטוב (לוקס י:25-37
ממצפה בנין רבין

( הר בעל חצור – ההר הגבוה ביותר בצפון הרי יהודה 1016מ'. (בדרום חלחול 1026מ

בית החולים ובית וולפסון - ספריית משפטים (ה'כיפה' של נשיא האוניברסיטה מאגנס) קיימים לפני 67