Sunday, January 21, 2007

המכתשים

המכתש הגדול

תופעת המכתשים אינה ייחודית לישראל, אך מאחר והיא נתגלתה בא"י המושג
Machtesh
הפך להיות מושג בין לאומי לאפיון התופעה. לעיתים מאפיינים את המכתש כ

Crater

, אך זו שגיעה. תופעת המכתש היא מיוחדת במינה ומתבצעת רק מאנטי-סינקלינות קמרים שנוצרו בסלעי משקע, והתוצאה היא היפוך התבליט המקורי. המציאות מביעה לעמק למרות שהינו מצפים אותה להיתפס כהר. מכתשים נוצרים ומתפתחים על כרסי ההרים
קמט שמתפתח לסדק, חורץ ונפתח בשיא ראש הקשת הקמורה
שלב קאוסטי: מים חודרים לסדקים, לאבני החור, מתרחבים ויוצרים חלל מערה קאוסטי ענק
התקרה קורסת
בקע המכתש מתרחב
!ניקוז סימולטאני הסוחף החוצה בליה מפתח הניקוז תנאי מחייב ליצירת מכתש
בישראל השברים לניקוז המכתשים נוצרים על הקימוט בדופן הדרום מזרחי של המכתש. עקב השבר הסורי אפריקאי שמניע את א"י דרומה נוצר שינוי זווית בדופן המזרחי צפונה, שממתבטא בחולשה ומאפשר בלייה, וכך פוצע לו המכתש פתח ניקוז לבליה ויצירת בקע למכתש

מכתש רמון - רכס רמון – המכתש הענק והגדול ביותר בא"י, כששטחו כ- 40 על 10 קמ
מכתש חתירה - המכתש הגדול, הוא המכתש השני בגודלו בא"י, כששטחו כ- 12 על 5\6 קמ
מכתש חצרה - המכתש הקטן – שטחו 7 על 5 קמ

.ככל שמכתש עובר את תהליך גידול הדפנות שלו, מתרחב, ומעמיק הוא נחשב לזקן יותר
.כך ניתן לתארך את זקנתם של המכתשים בישראל, שהזקן מביניהם מכתש רמון, והצעיר המכתש הקטן
ישנם עוברי מכתשים, כלומר מכתשים שבתהליך התפתחות כגון: הר עריף, כיפת עשת, הר שגיא, והר בתור. מכתשים אלו תרם הגיעו לשלב הבקע שמזרז את יצירת המכתש
במכתש הגדול\חתירה השכבות בדפנות המכתש כמובן סלעי משקע, בעוד בתחתית המכתש סלעי חול וליבה ברורה. ניתן להבחין בתחתית המכתש מפעל לחול קוורץ שמשמש בתעשיית זכוכית. במרכזו בניינים נטושים מחברת
IPC (Iraq Petrolium Corporation)
, שחשבו כי בתחתית המכתש ימצאו אגם נפט. רכס חתירה סינקלינה א-סימטרית קיצונית, שכבותיה בדופן המערבי יוצרות זווית של כ- ◦4 (מעלות), בעוד השכבות בדופנה המזרחי עולים בזוית כמעט ישרה של כ- ◦80 (מעלות), ויוצר מצלעות .HogsBack בדימוי ביצה מקולפת

עצים מאובנים - מבורזלים Ironised Trees
העצים מופיעים בתחתית המכתש באבני החול. הם ככל הנראה נוצרו מעיכול מתכתי בחומר האורגני, שיצר יציקה מתכתית לפי דפוס החומר האורגני שמעכל. קוטר גזע העץ עצום ומצביע על גובה עצום של העץ, כ-100 מ'. צמח בסדר גודל כזה מצביע על אקלים שונה ביותר לאקלים שקיים בנגב בימינו או לאקלים, של אגן הים התיכון בכלל. לפי עדות נוספת שמתגלה משכבת החרסיות במכתש רמון, מתחזקת הטענה כי מדובר בתקופת היורה שהייתה תקופה גשומה ורטובה מאוד
בניגוד לגזע במכתש חתירה, שאינו מצביע על טבעות בגזע, במכתש רמון עצים מבורזלים מסוג ערער שבהם מופיעים טבעות בגזעים בצורה בולטת


מכתש קטן

שביל ישראל שעולה על הדופן המערבי של המכתש נקרא "מעלה עלי", מהדימוי שהוא יוצר, ככלי המונח על דופן העלי. ממצפה מעלה עלי ניתן להבחין בכור מצפון, בהרי אדום, ופרצים בנחל הערבה ממזרח. המצפה בגובה של כ- 520 מ' מעל לפני הים. הצוק משתנה בין 400 ל- 500 מ' מערב למזרח מאחר וקרקעית המכתש בדופן המערבי כ-88 מ' מעל פני הים, ויוצר שיפוע ניקוז לפתח המכתש שנמצא בגובה פני הים (0). בדפנות ניתן להבחין בשכבות סלע שונים, ומהזויות שהם יוצרים את רמת הקושי שלהם. שכבות סלעים עמידים יוצרים עמודים בצוק, בצורת () בעוד השכבות שנבלים, מתפוררים, ויוצרים מדרונות בצורת (\). תחתית המכתש מורכב מסלעי חול, המורכבים ממינרלים שונים שמתחמצנים ומבטאים צבעים ססגוניים שונים. מאחר והערוצים בתחתית המכתש העגול מתנקזים ב"שער השטן", נוצר ניקוז בצורת מניפה. בשער השטן מבנים נטושים שעמדו על בארות המים שמימיהם מלוחים. בשנות ה-70 השתמשו בבארות למפעלים בצומת צפית. שער השטן מהווה ניגוד בין הקלחת לבין הפתח העולה שצר וחד.

1 comment:

קוורץ said...

כל הכבוד
יופי של בלוג !