הספריה הלאומית האוניברסיטאית

הספריה הלאומית

ובית עקד ספרים לאומי ואוניברסיטאי כדי לקבצם מפיזורם וטלטולם בכל פנות העיר ירושלים... ויהי רצון שהמוסדות [שייבנו ויתוכננו במקום הזה יזכו להגדיל תורה..." [ממגילת טקס "עליה על הקרקע
ב-1872 : ר' יהושוע השל לוין, מעלה רעיון לאסוף את הספרים היהודים למקום אחד,בעוד שאין לעם היהודי מדינה, והעם דובר שפות רבות. רעיון זה נראה כמופרח מאחר והכתבים היהודים מפוזרים בכל אירופה ובארה"ב. עיתון חבצלת – מפרסם מאמר הקורא לאסוף ספרי קודש תחת השגחת הרבנים, שיכריעו מה יכנס ומה לא
ב- 1875 : מקימים ספריה על שמו של משה מונטיפיורי. לאחר שנה הנסיון נמוג עקב קשיים כלכלים, והתנגדות הרבנים לאגור "ספרי חול של המושב הישן, ידוע כ"גחלי אש"

ב- 1884 : אליעזר בן יהודה ומשכילי ירושלים מנסים את הנסיון השני, אך שוב נתקלים בבעיות כלכליות

למרות שאוגרים כ-1000 ספרים. חרם רבני מביא לסוף הניסיון השני והספרייה נסגרת
ב- 1888 : בני ברית, האחראים על חיי תרבות ביישוב, בעידודו של אליעזר בן יהודה מנסים את הנסיון השלישי – שתקף עד היום. הדמות המרכזית בפרוייקט הנה יוסף חזנוביץ, רופא מאודסה שמקדיש את חייו וכספו לספריה
ב- 1890 : יוסף חזנוביץ רוכש כ-9000 ספרים ושולח אותם לספריה
ב- 1900 : חובבי ציון + מנחם אוסישקין, בונים את הבנין הראשון ברח' החבשים הצמוד לרח' שטראוס, והספריה הופכת למרכז תרבותי גדול עם תקנות מוסר וחברה. הבעיה הכלכלית שוב עולה על הפרק, ואין גוף שיתמוך כלכלית במפעל, והנושא אף עולה בקונגרס הציוני לגבי תחזוקת הספריה בירושלים. מקימים ועדה שלא מועילה
ב- 1918 : שמואל הוגו ברגמן + ההסתדרות, לוקח על עצמו להפוך את הספריה למקצועית. 15 שנה דואג להזרמת כספים, והעסק מתפתח
"ב- 1925 : הספריה הלאומית עוברת לניהול האוניברסיטה העברית – ושמה הוסב ל-"בית הספרים הלאומי אוניברסיטאי
ב-1930 : הספריה עוברת לבית וולפסון, בניין שמאכלס כיום את ספריית הפקולטה למשפטים בהר הצופים. מזרימים את כל הספרים הנטושים באירופה ומזרימים אותם לספריה
ב- 1947 : הר הצופים הפך לאיזור סגור שניתן להגיע אליו רק ע"י שיירות, והספריה נודדת חזרה לעיר, ומוצאת את מקומה תוך זמן קצר בבנין טרסנטה, בכיכר פריז, מול מלון המלכים, עד שנת 1960
ב- 1950 : בן גוריון מכריז שכל כתבי יד שאינם בישראל, יש לצלם ולהעביר לארץ. מצלמים את כתבי היד בחו"ל ומעבירים את ה'פילם' לארץ. ככה יש בידי הספריה כ-10,000 צילומים מאוצרות הוותיקן, וכרבע מליון כתבי יד מהגניזה בקהיר, שנמצאת בלונדון. ערך זה הפך את הספריה למעצמה הגדולה ביותר של 'מיקרופילם' מבחינה בינלאומית
ב- 1960 : הספריה הלאומית עוברת לגבעת רם למשכנה הנוכחי – שגם הוא כבר קטן לאכסון כל הספרים
בעתיד – הספריה אמורה להתנתק מהאוניברסיטה. משפחת רוטשילד תרמה כספים לבניית בניין מודרני וצמוד
הבנין של הספריה הלאומית הושפעה מווילה שבסבואה, צרפת, שהועתקה במדויק
הספרייה מכילה כ-5 מליון ספרים, כתבי עת, כתבי יד, מיקרופילם, וספרים נדירים מאוד – "כתבי עריסה" Incunabulaהספרייה הגדולה ביותר במזרח התיכון, ונחשבת לענקית בסביבתה. גודלה משתווה לרבע מספריית הקונגרס שבארה"ב. בניגוד לספריות לאומיות, ניתן לכל אדם להכנס אליה, למצוא מספר קטלוגי ולהזמין את הספר לאולם הקריאה מהמרתף. לא ניתן להגיע לאוצרות היקרים שבמרתף, אך יש צילומים של אותם ספרים יקרים, מאחר והיה נסיון גניבה. ספרים שנדפסו עד 1900 נחשבים לספרים נדירים (נחשב כהגדרה קשה). במאגר יש גם מוזיקה ופיוט. הספריה אקדמית וכוללת ספרים של הפקולטה למדעי הרוח. וכל הזכויות וכתביו של אלברט איינשטיין שמורים לספריה הלאומית
חוק עותק חובה – כל פריט שיוצא לאור כולל מוזיקה וסרטים, במעל ל-50 עותקים, יש חובה להנפיק 2 עותקים לספריה הלאומית. חוק זה מקובל בכל העולם, ויוצר מגמה לאסוף כל דבר אפשרי (גם הזמנות לחתונה). משמרת הספרים קיימת לקבץ ספרים במגזר החרדי, שיוצר בעיות, עקב המסגרת הנוקשה שקיימת במגזר זה. יש בספריה פטנט של שימוש בנוזל 'סודי' שממחזר דפים רעועים בלויים ואכולים. בספריה כתבי עת וירחונים שיצאו עוד מלפני קום המדינה, צילומי ארץ ישראל נדירים, (ומאגר של זיופים ווחיקויים שמופיעים בספרי קודש (תלמוד בבלי [גולדברג ברלין] שבת דף לא
!הספריה הלאומית מהווה את המרכז התרבותי היהודי הגדול ביותר בעולם
פתוח בימי א-ה: 09:00-19:00 ימי ו : 09:00-13:00

מפות ומיפוי ארץ ישראל
!לארץ ישראל וירושלים תיעוד שאין כמוהו בעולם המיפוי העולמי
במאה 19 ישראל עברה מהפיכה במספר תחומים שונים. לאחר כיבוש נפוליון ב-1799, א"י נפתחת לעולם המערבי. 1870 נפוליאון בעצמו מתעד חי, צומח, ארכיטקטורה, שנמצא בשלמותו, יחד עם מפות ג'קוטע' . באמצע המאה 19 חודרים לא"י מעצמות שונים, בינם חוקרים אנגלים
PEF = Palestine Exploration Fund = קרן לחקירת ארץ ישראל
מפרסמים חומר ספרותי עשיר מאוד, שסוקר במספר כרכים את א"י המערבית
1870-1877 Survey of Western Palestineבראש הסקר עומד תחילה קצין בריטי בשם קונדר , אחריו קיצ'נר . הם בוחנים את א"י מבחינת טופוגרפיה, גיאולוגיה, הידרוגרפיה, חי צומח. הם משלבים בסקריהם סרטוטים של אתרים שתיעדו
ברוסיה מוקמת גם כן חברה לחקר ישראל
מפות עתיקות
מפות נועדו בימים עברו לשימוש צבא, שליטה, גבולות, וקניית שטחים. המפות הקדומות ביותר נועדו לקבוע שטחים וקביעת בעלות, ושימשו ככלי תקשורת בין עמים שדברו בשפות שונות ואף בעמים שלהם לא היתה שפה כתובה
מפת פוייטינגר - מאה 4 לספירה. פוייטינגר יורש מחברו "קונרד צ'לטס" במאה 16, עותק של מפה שהועתקה במאה 12-13. המפה מתארת את ארץ ישראל בתקופה קדומה ביותר, תחת האמפריה הרומית, והיא כוללת בה את שטח האמפריה – מאירופה ועד פרס והודו. היא מורכבת מרצועות רצועות שחוברו יחד ויצרו מפה אחת ארוכה. אין לה אורינטציה (מזרח) כלומר היא אינה פונה למזרח, ואף מתארת את דלתת הנילוס בקו ישר עם חוף הים התיכון של ישראל. קנה המידה של המפה נחשב על פי מיל רומי (1000 צעדים כפולים = 1,6ק"מ). בן השאר ניתן לתארך אותו עקב האתרים שהוא מציג: אנטיוכיה וקונסטנטין מעדים כי שורטטה רק אחרי הפיכת הנצרות לדת האמפריה
מפת מדבא – המאה ה-6 לספירה. פסיפס שנמצא ברצפת הכנסיה שבמדבא (מי דבה בתנ"ך), במואב שממזרח לים המלח. גם כן מתועד ע"פ המבנים שמתועדים במפה. מתגלה כשהפטריאך היווני של ירושלים שולח בסביבות 1880 את הספרן שלו לשפץ כנסיה חרובה. הספרן קליופס קויקילידס משרטט את הרצפה בסביבות 1884 ואחריו שוב משרטטים את הפסיפס ב- 1894. יש במפה תיאור מעניין של ירושלים, שמציין את ה-"קרדו" (ציר), הכביש הראשי שחוצה את ירושלים משער שכם, מהצפון, לדרום, וכביש שמקביל לו לאורך הגיא. יש תיאור של כנסיית התחיה (הקבר), מהתקופה ההלניסטית – תרום צלבנית. ודרומית לה את כנסיית האגיה ציון, פרוקופיוס מתעד שנבנתה על ידי "יוסטיניאנוס" במאה ה-6. במאה ה-8 הכנסיה בזזה איקונות, סיבה זו או האסלאם היא שחלקים מהמפה הושחתו. לאחר מלחמת ששת הימים בחפירות מוצאים תיעוד כי אכן היה שער מתחת לשער שכם של היום, ואבסיס של כנסיה ענקית (כ-100מ') תחת החניון של העיר העתיקה עם הוכחות נוספות ש"יוסטיניאנוס בנה את הכנסיה, והיא הכנסיה החדשה של מרים (הָנֵאַה). ב-1906 מפרסמים את המפה האגיה הוליס ירושלים, שמופיעים בה יישובים שחלקם עוד מהברית החדשה, אומנסטיקון, ומתארת את סדר הגודל של היישובים. נפתלי קדמון אף מרחיק לכת ומוצא מכנה משותף בין פסיפסים עתיקים לבין פיקסלים בטכנולוגיה של ימינו
ברנרד ברייטנבכט – כומר גרמני 1463, מפת דפוס ראשונה, מגילוף בעץ. מושפע מהנצרות וחשיבות הר הזיתים, בכך שאת (ירושלים מתאר מהר הזיתים (מערב), בעוד המפה "אוריינטלית"(מזרח

קורניליוס דה ברון – סוף המאה ה-17, מפה של ירושלים. תחת השלטון העותומאני היה קשה לחקור את ארץ הקודש מחשדות השלטון, אך האומן ההולנדי פלמי, מתאר את מסעו למזרח
בנוסף לאלו ראינו מפות דמיוניות שניסו לכלול את כל האנפורמציה האפשרית ללא כל קשר לזמן אחיד, בנסיון לשבץ את סיפורי התנ"ך והברית החדשה יחד במפה\ציור אחד

:ראו גם
http://jnul.huji.ac.il/heb/ ספריה לאומית

http://maps-of-jerusalem.huji.ac.il/ מפות ירושלים עתיקות
http://historic-cities.huji.ac.ilמפות ערים הסטורים

קמפוס הר הצופים

קמפוס הר הצופים

הר הצופים הוא ההפך המוחלט מסגנון עיר הגנים של גבעת רם. אמנם קיימים מספר בניינים בהתקופה שקדמה ל-67, ביניהם בית דוד וולפסון עם הכיפה. הבניה בקמפוס הר הצופים היא מבוצרת לאחר מלחמת ששת הימים, עקב טראומה טריה. הקמפוס וגדר' כברוטליסטי ומבצר בעל חללים תת קרקעים, שמשמשים כמקלט'

בפורום ציור של פוליחובסקי שמתאר את עצמו מצייר את עצמו מצייר את טקס הפתיחה ב-1925

מפה טופוגרפית – זלמן ליף 1952. יחידה מסוגה בעולם ליצוג ישראל נמצאת בגוש גיאוגרפיה, שבנוי ממאות גליונות של מפות טופוגרפיות 1:100,000, שיוצר את התבליט המדויק ביותר שניתן ליצור
בגוש של גיאוגרפיה בפקולטה של חברה יש ספריה של מפות: ימים א-ה 08:30-13:00

גן בוטני – אפרים וחנה ראובני. הגן הראשון מסוגו בארץ ישראל ובמזרח התיכון, שמכיל צמחים שמייצגים את הצמחים מכל הארץ. בגבעת רם גן בוטני שמכיל צמחים מכל העולם. בנם נגה ארובני מקים את נאות קדומים. טוביה קושניר חובב אירוסים מצטרף לגן שבהר הצופים, ואחד מהנופלים של הל"ה, מקבץ אירוסים שלו הועברו לקיבוץ נתיב הל"ה

ארכיאולוגיה – אולי המכון לארכיאולוגיה הטוב בעולם, שחושף תגליות מהחשובות בעולם. בית שאן וחצור – "ראשל לכל הממלכות". אמנון בן טור מחליף את יגאל ידין. ראינו העתק של תבליט בן 2700שנה, שבו מתואר קרב צבא אשורי, בכיבוש העיר לכיש (ב-700 לפנה"ס כולא את חזקיהו בחומות ירושלים "כציפור בכלוב"). שבראש עומד סנחריב מלך אשור (שלא ראינו). ראינו לעומת זאת תיאור צבא קדום: קשתות, חרבות, סוללות לגלגל את עין המצור, "מכבי אש", אבנים, מגנים, ולוחמה פסיכולוגית עם משופדים. מאחר והתיאור של המלחמה חוזר על עצמו ניתן להפיק כי המלחמה נמשכה זמן מה. בנוסף למלחמה ראינו תיאור נוף: ענבי טלי, תאנה, ודקלי תמר

http://www.huji.ac.il/

בית כנסת הכת

בית הכנסת
בית הכנסת ע"ש הכט – יש לתאם את שעות התפילה בכדי לא להפריע
תרמה משפחת הכט ע"ש עמנואל סטרייסנד, אביה של ברברה סטייסנד
:דב כרמי מעצב את בית הכנסת בלא מעט סמלים יהודים
כבש – בכניסה ולא מעלות\מדרגות, כפי שהחוק קובע לבניית מזבח, לעליה בקודש
הר הבית – במקום ארון הקודש. והחלון הוא בתצורה של טריפתיך
מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד:5) – תקרה בצורת חופה או אהל, עם פתח של אוהל המשקיף על העיר העתיקה, הר הבית, ומוקד בית המקדש, משכנו של השכינה
זכר לחורבן – נרמז ע"י טשטוש הצלב בקודקוד התיקרה וחור
עיגולים ופתח אחד -ששת העיגולים מסמלים שלמות, ומעגל, יחד שבע שהוא המספר המיסטי ביותר שמחבר בין עולמינו לעולם האל
חנוכיה – מושבים מסודרים לפי קנים שמספרם כחנוכיה, שהיא מעצמה סמל למנורה
אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" (תהלים צז:11) - מעוצב בנרות התמיד על הפרוכת – אור התורה
שני ארונות קודש... שני נרות תמיד – אחד לתורה ואחד למדע

מערת ניקנור

מערת ניקנור
בגן הבוטני בהר הצופים
מערות קבורה מתקופת בית שני (קיים הבדל בין מערכת הקבורה של בית ראשון ובית שני). המערה חצובה בסלע רך, עם כוכים . את הגופות היו טומנים בסרקופג אוכל בשר), ומעבירים את העצמות להטמנה סופית בגלוסקמאות, שאורכם אורך עצם ירך האדם. מערות מפורסמות מסוג זה, מערות המלוכה של המלכה הלני ובניה שבדרך שכם. מצידו השני של הצור שבו חצובה מערת ניקנור, נמצאה הגלוסקמא המפוארת ביותר
ניקנור מאלכסנדריה – תרם שערי נחושת לבית השני שעמדו בקצה המעלות, והפרידו בין עזרת נשים וקהל ישראל. למרות השיפוצים בבית המקדש, והחלפת השערים בשערי זהב, את שערי ניקנור שמרו על אף היותם מנחושת, מאחר שנעשה להם נס
"ניקנור נעשו נסים לדלתותיו. תנו רבנן: מה נסים נעשו לדלתותיו? אמרו: כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו. נטלו אחת מהן והטילוה לים, ועדיין לא נח הים מזעפו. בקשו להטיל את חברתה, עמד הוא וכרכה, אמר להם: הטילוני עמה! מיד נח הים מזעפו. והיה מצטער על חברתה. כיון שהגיע לנמלה של עכו - היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה. ויש אומרים: בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה ועליה אמר שלמה שיר השירים א:יז) קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים)

אל תיקרי ברותים אלא ברית ים. לפיכך, כל השערים שהיו במקדש נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשו בו נסים. ויש אומרים: מפני שנחושתן מוצהבת היתה. רבי אליעזר בן יעקב אומר: נחשת קלוניתא היתה, והיתה (מאירה כשל זהב." (תלמוד בבלי יומא דף לח ע"א
:זה מופיע גם בתלמוד ירושלמי עם שינוי קטן בנמל יפו

ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח: תני מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים ונטלו אחד מהם והטילוהו בים וביקשו להטיל עוד שני ועמד וגייפו אמר להן אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו והיה בוכה ומתאבל ובא עד שהגיע ללמינה של יפו כיון שהגיע ללמינה של יפו התחיל מבעבע מתחת הספינה כיי דתנינן תמן כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשה בהן נס ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב תני (בשם ר' אליעזר נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב" (יומא פ"ג דף יט ע"א הלכה ח

יפו הרציונלי יותר מבין שניהם מופיע בירושלמי מאחר והם ישבו בא"י וידעו כי סביר יותר להגיע ממצרים ליפו, וגם לירושלים מיפו שהיה קרוב יותר. את התלמוד הירושלמי חותמים במאה ה-4 לעומת הבבלי שחותמים רק במאה ה-שישית

איש הברזל \ מנחם אוסישקין – עמד בראש קק"ל בשנות ה-20. בחייו כבר שינה את שם הרחוב בו התגורר לרח' אוסישקיןועקר את ר' יהודה הלוי משאר רבני תור הזהב שברחביה. (ב-67 את המדרגות שיורדות לכותל קראו על שם ריה"ל). לאוסישקין היה חזון כושל להפוך את מתחם מערת ניקנור וגן הבוטני בהר הצופים לפנתיאון האומה. את הנסיון החל כאשר העלו את עצמות יהודה לייב פנסקר (מחבר אוטואמנסיפציה, וראש חובבי ציון ברוסיה) מרוסיה לקבורה ב-1935 שהוטמנו במערת ניקנור
ב- 1942 מנחם אוסישקין נפטר ולא היה ניתן לסרב לבקשתו, לטקס קבורה לאומית בניקנור
ב-1948 הר הרצל הוקצה למתחם הקבורה של מנהיגי האומה – פנתיאון האומה

הר הצופים

הר הצופים
סביב קמפוס ההר שני מיצפים: אחד המשקיף על העיר המערבית, ואחד המשקיף על המדבר. הרכס של הר הצופים ממשיך דרומה, להר הזיתים. ניתן לזהות את הקו הרכס משלושה מגדלים
(א.מגדל האוניברסיטה העברית – בהר הצופים (חלקו העליון ברשות צה"ל
(ב. אגוסטה ויקטוריה – מגדל פעמונים ע"ש אשת הקיסר וילהם השני (1898 נבנה 1908-1910
(ג. טור מלכא - כנסיית העליה לשמים (הרוסית
שתי הכנסיות בנקודות שונות מסמלות אירוע מסויים אחד! אחת גרמנית פרוטסטנטית גרמנית והשניה פרובוסלאבית רוסית
מבחינה מתודית רצוי להגיע למצפה המשקיף על המדבר בשעות אחר הצהרים בכדי שהשמש תהיה בגבם של הצופים, המשקיפים על המדבר

מדבר צל גשם - נוצר מכך שרוחות מערביות רויים מים שמטפסים לפסגות ההרים כ-800מ' מתקררים במעלה כל 100מ' גובה. ההתקררות = איבוד אנרגיה, שגורמת להתכנסות, עיבוי עננים, וטיפות גשם ככל שהעננים עולים ומתקררים עוד יותר. העננים שעוברים את הפסגה, יורדים מעבר להר, מתחממים ומתמוגגים. פיזור העננים מביא לידי האויר היבש. ציר הפסגות יוצר קו שמצדו האחד יש גשם ומצידו השני בקושי

City Shadow Desert
מדבר בצל עיר למדבר קשר הדוק עוד מימי המקרא. נביאים ומנהיגים בורחים למדבר. מדבר = דבר√, לדבר. דוד בורח למדבר מפני שאול
"וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי... וַיֵּלֶךְ (לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים" (שמואל א' כג:29-כד:2
ציון – עיר דוד: [מלשון] ציה, שממה, צחיחה \ מדבר: לא זרועה
("יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמצָאֵי מָיִם" (תהלים קז:35
הָלךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַם לֵאמר כּה אָמַר יְקוָק זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לא (זְרוּעָה" (ירמיהו פרק ב:2
בנוף ניתן להבחין בקרן בקיפרוס – מבצר לאימו, אחד משבעת המבצרים של הורדוס, בואדי קלט, ובמעלה אדומים:

(וְתָאַר מִצָּפוֹן וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ וְיָצָא אֶל גְּלִילוֹת אֲשֶׁר נכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים"(יה' יח:17
(המעלה בצורת S אכסניית השומרוני הטוב (לוקס י:25-37
ממצפה בנין רבין

( הר בעל חצור – ההר הגבוה ביותר בצפון הרי יהודה 1016מ'. (בדרום חלחול 1026מ

בית החולים ובית וולפסון - ספריית משפטים (ה'כיפה' של נשיא האוניברסיטה מאגנס) קיימים לפני 67

חלונות ארדון

חלונות מרדכי ארדון – בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים
מרדכי ארדון נולד בפולין, מתנתק מהמסורת והדת ונוסע לברלין ללמוד אומנות. קנדינסקי הוא אחד ממוריו, וסגנון הבאוהאוס הינו אחד מן האומנויות שהוא לומד. ב-1933 עם עליית הנאציזם הוא בורח לארץ ישראל, לא בכוונה לעלות ולהתיישב, בשלב שהוא נחשב כבר לאמן מפורסם. ארדון מצטרף לבצלאל, ונהיה מנהל בית הספר לאומנות, וגם מלמד במשרד החינוך. למרות שעזב את הדת, והתמקד בתורות הצבעים והאפקט שהם יוצרים, לא ניתן להתעלם מעולם האמונה והמסורת שהשפיע עליו. את הווטראז' של הספריה הלאומית הוא בונה בצרפת ומעביר לבניין הספריה במהלך שנתיים
:הוויטראי של מרדכי ארדון מוקדש לחזון אחרית הימים של ישעיהו ומקבילתו במיכה

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקוָק בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקוָק אֶל בֵּית אֱלהֵי יַעֲקב וְירֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּארְחתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר לְמַזְמֵרוֹת לא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: בֵּית יַעֲקב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְקוָק

(ישעיהו פרק ב 1-5)

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְקוָק נָכוֹן בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים:וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקוָק וְאֶל בֵּית אֱלהֵי יַעֲקב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּארְחתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקוָק מִירוּשָׁלָים: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה

(מיכה פרק ד 1-3)

יצירת אומנות הופכת לרכוש המתבונן מהרגע שבו היא מתפרסמת. למתבונן יש את האפשרות לנתח אותה כפי שהוא מבין ומרגיש כלפיה. הוויטראז' שנחנך ב-1984 היה הגדול, בסדר גודלו בעולם. היא מורכבת מ-3 חלקים, בסגנון ה'טריפתיכון' (נפתח כספר או חלון לשלושה חלקים), שמוסיף לו פן אומנותי עמוק יותר שמקשר את היצירה ל-"עם הספר", ל-"צהר תעשה לתיבה", עבר הווה עתיד, שלוש פעמים כי טוב

בחלקו השמאלי : נראים השבילים שבהם עולים העמים לירושלים. בכל שביל מופיע הפסוק "לכו ונעלה אל הר ה'..." בלשון שונה ובאותיות לטיניות יווניות וערביות. אין עברית ולכן ניתן לאמר שהקול הקורא נמצא כאן בירושלים. הדרכים מובילות למקור, "כל הדרכים מובילות לירושלים" (בניגוד לרומא – שנחשבת למקור הדרכים, ירושלים היא למעשה המקור של המקור). הצבעים הכחולים והירוקים רגועים

במרכז : ירושלים. בחלק התחתון עיצב ארדון את חומת העיר ממגילת ישעיהו (מן המגילות הגנוזות – בקומראן נמצאו שתי מגילות שלמות של ספר ישעיהו). ירושלים בוויטראז' זה אינה ירושלים הממשית של עץ ואבן, ודאי שאינה "ירושלים של זהב". אפילו החומה הגשמית הופכת מחומת אבן לחומה רוחנית עשויה ממגילת ישעיהו, אך בעת ובעונה אחת היא החומה שכולם מכירים. "ירושלים של מטה" היא גם "ירושלים של מעלה", של "אילן הספירות" הקבלי, סמל למערכת האלוהית המיסטית, המרחפת בשמי העיר. שילוב של עיגולים וקוים כחולים שהוא "אילן הספירות" הקבלי מרחפת מעל החומה ומעל פיסת קלף שלצידה קטע הנבואה "וכתתו חרבותם לאתים...". לשמאלו מערכת ספירות נוספת, עיגול בתוך עיגול, שגם היא מספר הזהר, למרות היחס הדתי הצורות הגיאומטריות מדגישות את שילובם של המדע והאמונה יחד. הצבע האדום זועק ומסמל מלחמה ודם דם ואש", שריפת גבילין. "שבירת המאורות" או "ליקוי המאורות" מסומלים בידי שמש שבורה וירח כפול

בחלק הימני : התגשמות החזון: תותחים ופגזים נשברו וכותתו לאתים המרחפות מעליהם. עתיק וחדש משמשים בערבוביה, כלי מלחמה של ימינו הופכים לאתים. הצבעים חוזרים להיות כחול וירוק שמשיב את הרוגע, שלוה ושלום.

ניתן קבל סיור מודרך מבנו של מרדכי ארדון בתקופת חופשת הקיץ בתיאום טל: 02-6521288

האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית

ההסטוריה של האוניברסיטה
1918 – יצחק לייב גולדברג הנדיב, תורם כסף לרכישת הקרקע בהר הצופים. ומתחיל מפעל הבניה

(ב-1 לאפריל 1925 – טקס הפתיחה הרישמי ב'אמפי' תיאטרון (מעוצב עם צמד עמודים קאלסים
עד 1948 – ומלחמת השחרור, האוניברסיטה פועלת בהר הצופים
1948-1950 - הר הצופים הופך לשטח מופרז, ולמובלעל בתחום ירדן. והאוניברסיטה נמצאת במצב נדידה
ב-1950 נקנית קרקע לקמפוס בגבעת רם
ב-2 ליוני 1954 – טקס העליה עקרקע בגבעת רם, ותחילת עבודות הקמת הקמפוס
ב-27 באפריל 1958 – טקס חנוכת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם

גבעת רם

השם של 'גבעת רם' אינו מהמובן של המושג רם, גבוה. הוא למעשה ראשי תיבות של "רמת מפקדים", מאחר וב'שיח באדר' (ליד בנייני האומה), בתקופת מלחמת השחרור (העצמאות), היה ריכוז רב של מפקדים. הסיבה לכך היתה עקב היותו ממוקם על ציר מרכזי של פרשת דרכים
ציר הסטורי: לעיר דוד והר הבית
ציר התרבות: מוזיאונים – כנסת - משרדי הממשלה - ובית המשפט העליון
(ציר החזון: הר הרצל – יד ושם – ובית הקברות הצבאי (הגשמת החזון
מתחם נבנה בסגנון באוהאוס שבשנות ה- 20 נפוץ באירופה (בגרמניה בפרט). הסגנון האדריכולוגי מסוג באוהאוס שנפוץ בעיר ת"א, נותן לעיר הכרה במורשת העולמית, בינלאומית. הבניה בעלת קוים ישרים היא פונקציונלית, ומתחם גבעת רם נחשב ל"עיר גנים", כמעט כפרית