חלונות ארדון

חלונות מרדכי ארדון – בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים
מרדכי ארדון נולד בפולין, מתנתק מהמסורת והדת ונוסע לברלין ללמוד אומנות. קנדינסקי הוא אחד ממוריו, וסגנון הבאוהאוס הינו אחד מן האומנויות שהוא לומד. ב-1933 עם עליית הנאציזם הוא בורח לארץ ישראל, לא בכוונה לעלות ולהתיישב, בשלב שהוא נחשב כבר לאמן מפורסם. ארדון מצטרף לבצלאל, ונהיה מנהל בית הספר לאומנות, וגם מלמד במשרד החינוך. למרות שעזב את הדת, והתמקד בתורות הצבעים והאפקט שהם יוצרים, לא ניתן להתעלם מעולם האמונה והמסורת שהשפיע עליו. את הווטראז' של הספריה הלאומית הוא בונה בצרפת ומעביר לבניין הספריה במהלך שנתיים
:הוויטראי של מרדכי ארדון מוקדש לחזון אחרית הימים של ישעיהו ומקבילתו במיכה

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקוָק בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקוָק אֶל בֵּית אֱלהֵי יַעֲקב וְירֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּארְחתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר לְמַזְמֵרוֹת לא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: בֵּית יַעֲקב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְקוָק

(ישעיהו פרק ב 1-5)

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְקוָק נָכוֹן בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים:וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקוָק וְאֶל בֵּית אֱלהֵי יַעֲקב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּארְחתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקוָק מִירוּשָׁלָים: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה

(מיכה פרק ד 1-3)

יצירת אומנות הופכת לרכוש המתבונן מהרגע שבו היא מתפרסמת. למתבונן יש את האפשרות לנתח אותה כפי שהוא מבין ומרגיש כלפיה. הוויטראז' שנחנך ב-1984 היה הגדול, בסדר גודלו בעולם. היא מורכבת מ-3 חלקים, בסגנון ה'טריפתיכון' (נפתח כספר או חלון לשלושה חלקים), שמוסיף לו פן אומנותי עמוק יותר שמקשר את היצירה ל-"עם הספר", ל-"צהר תעשה לתיבה", עבר הווה עתיד, שלוש פעמים כי טוב

בחלקו השמאלי : נראים השבילים שבהם עולים העמים לירושלים. בכל שביל מופיע הפסוק "לכו ונעלה אל הר ה'..." בלשון שונה ובאותיות לטיניות יווניות וערביות. אין עברית ולכן ניתן לאמר שהקול הקורא נמצא כאן בירושלים. הדרכים מובילות למקור, "כל הדרכים מובילות לירושלים" (בניגוד לרומא – שנחשבת למקור הדרכים, ירושלים היא למעשה המקור של המקור). הצבעים הכחולים והירוקים רגועים

במרכז : ירושלים. בחלק התחתון עיצב ארדון את חומת העיר ממגילת ישעיהו (מן המגילות הגנוזות – בקומראן נמצאו שתי מגילות שלמות של ספר ישעיהו). ירושלים בוויטראז' זה אינה ירושלים הממשית של עץ ואבן, ודאי שאינה "ירושלים של זהב". אפילו החומה הגשמית הופכת מחומת אבן לחומה רוחנית עשויה ממגילת ישעיהו, אך בעת ובעונה אחת היא החומה שכולם מכירים. "ירושלים של מטה" היא גם "ירושלים של מעלה", של "אילן הספירות" הקבלי, סמל למערכת האלוהית המיסטית, המרחפת בשמי העיר. שילוב של עיגולים וקוים כחולים שהוא "אילן הספירות" הקבלי מרחפת מעל החומה ומעל פיסת קלף שלצידה קטע הנבואה "וכתתו חרבותם לאתים...". לשמאלו מערכת ספירות נוספת, עיגול בתוך עיגול, שגם היא מספר הזהר, למרות היחס הדתי הצורות הגיאומטריות מדגישות את שילובם של המדע והאמונה יחד. הצבע האדום זועק ומסמל מלחמה ודם דם ואש", שריפת גבילין. "שבירת המאורות" או "ליקוי המאורות" מסומלים בידי שמש שבורה וירח כפול

בחלק הימני : התגשמות החזון: תותחים ופגזים נשברו וכותתו לאתים המרחפות מעליהם. עתיק וחדש משמשים בערבוביה, כלי מלחמה של ימינו הופכים לאתים. הצבעים חוזרים להיות כחול וירוק שמשיב את הרוגע, שלוה ושלום.

ניתן קבל סיור מודרך מבנו של מרדכי ארדון בתקופת חופשת הקיץ בתיאום טל: 02-6521288