הספריה הלאומית האוניברסיטאית

הספריה הלאומית

ובית עקד ספרים לאומי ואוניברסיטאי כדי לקבצם מפיזורם וטלטולם בכל פנות העיר ירושלים... ויהי רצון שהמוסדות [שייבנו ויתוכננו במקום הזה יזכו להגדיל תורה..." [ממגילת טקס "עליה על הקרקע
ב-1872 : ר' יהושוע השל לוין, מעלה רעיון לאסוף את הספרים היהודים למקום אחד,בעוד שאין לעם היהודי מדינה, והעם דובר שפות רבות. רעיון זה נראה כמופרח מאחר והכתבים היהודים מפוזרים בכל אירופה ובארה"ב. עיתון חבצלת – מפרסם מאמר הקורא לאסוף ספרי קודש תחת השגחת הרבנים, שיכריעו מה יכנס ומה לא
ב- 1875 : מקימים ספריה על שמו של משה מונטיפיורי. לאחר שנה הנסיון נמוג עקב קשיים כלכלים, והתנגדות הרבנים לאגור "ספרי חול של המושב הישן, ידוע כ"גחלי אש"

ב- 1884 : אליעזר בן יהודה ומשכילי ירושלים מנסים את הנסיון השני, אך שוב נתקלים בבעיות כלכליות

למרות שאוגרים כ-1000 ספרים. חרם רבני מביא לסוף הניסיון השני והספרייה נסגרת
ב- 1888 : בני ברית, האחראים על חיי תרבות ביישוב, בעידודו של אליעזר בן יהודה מנסים את הנסיון השלישי – שתקף עד היום. הדמות המרכזית בפרוייקט הנה יוסף חזנוביץ, רופא מאודסה שמקדיש את חייו וכספו לספריה
ב- 1890 : יוסף חזנוביץ רוכש כ-9000 ספרים ושולח אותם לספריה
ב- 1900 : חובבי ציון + מנחם אוסישקין, בונים את הבנין הראשון ברח' החבשים הצמוד לרח' שטראוס, והספריה הופכת למרכז תרבותי גדול עם תקנות מוסר וחברה. הבעיה הכלכלית שוב עולה על הפרק, ואין גוף שיתמוך כלכלית במפעל, והנושא אף עולה בקונגרס הציוני לגבי תחזוקת הספריה בירושלים. מקימים ועדה שלא מועילה
ב- 1918 : שמואל הוגו ברגמן + ההסתדרות, לוקח על עצמו להפוך את הספריה למקצועית. 15 שנה דואג להזרמת כספים, והעסק מתפתח
"ב- 1925 : הספריה הלאומית עוברת לניהול האוניברסיטה העברית – ושמה הוסב ל-"בית הספרים הלאומי אוניברסיטאי
ב-1930 : הספריה עוברת לבית וולפסון, בניין שמאכלס כיום את ספריית הפקולטה למשפטים בהר הצופים. מזרימים את כל הספרים הנטושים באירופה ומזרימים אותם לספריה
ב- 1947 : הר הצופים הפך לאיזור סגור שניתן להגיע אליו רק ע"י שיירות, והספריה נודדת חזרה לעיר, ומוצאת את מקומה תוך זמן קצר בבנין טרסנטה, בכיכר פריז, מול מלון המלכים, עד שנת 1960
ב- 1950 : בן גוריון מכריז שכל כתבי יד שאינם בישראל, יש לצלם ולהעביר לארץ. מצלמים את כתבי היד בחו"ל ומעבירים את ה'פילם' לארץ. ככה יש בידי הספריה כ-10,000 צילומים מאוצרות הוותיקן, וכרבע מליון כתבי יד מהגניזה בקהיר, שנמצאת בלונדון. ערך זה הפך את הספריה למעצמה הגדולה ביותר של 'מיקרופילם' מבחינה בינלאומית
ב- 1960 : הספריה הלאומית עוברת לגבעת רם למשכנה הנוכחי – שגם הוא כבר קטן לאכסון כל הספרים
בעתיד – הספריה אמורה להתנתק מהאוניברסיטה. משפחת רוטשילד תרמה כספים לבניית בניין מודרני וצמוד
הבנין של הספריה הלאומית הושפעה מווילה שבסבואה, צרפת, שהועתקה במדויק
הספרייה מכילה כ-5 מליון ספרים, כתבי עת, כתבי יד, מיקרופילם, וספרים נדירים מאוד – "כתבי עריסה" Incunabulaהספרייה הגדולה ביותר במזרח התיכון, ונחשבת לענקית בסביבתה. גודלה משתווה לרבע מספריית הקונגרס שבארה"ב. בניגוד לספריות לאומיות, ניתן לכל אדם להכנס אליה, למצוא מספר קטלוגי ולהזמין את הספר לאולם הקריאה מהמרתף. לא ניתן להגיע לאוצרות היקרים שבמרתף, אך יש צילומים של אותם ספרים יקרים, מאחר והיה נסיון גניבה. ספרים שנדפסו עד 1900 נחשבים לספרים נדירים (נחשב כהגדרה קשה). במאגר יש גם מוזיקה ופיוט. הספריה אקדמית וכוללת ספרים של הפקולטה למדעי הרוח. וכל הזכויות וכתביו של אלברט איינשטיין שמורים לספריה הלאומית
חוק עותק חובה – כל פריט שיוצא לאור כולל מוזיקה וסרטים, במעל ל-50 עותקים, יש חובה להנפיק 2 עותקים לספריה הלאומית. חוק זה מקובל בכל העולם, ויוצר מגמה לאסוף כל דבר אפשרי (גם הזמנות לחתונה). משמרת הספרים קיימת לקבץ ספרים במגזר החרדי, שיוצר בעיות, עקב המסגרת הנוקשה שקיימת במגזר זה. יש בספריה פטנט של שימוש בנוזל 'סודי' שממחזר דפים רעועים בלויים ואכולים. בספריה כתבי עת וירחונים שיצאו עוד מלפני קום המדינה, צילומי ארץ ישראל נדירים, (ומאגר של זיופים ווחיקויים שמופיעים בספרי קודש (תלמוד בבלי [גולדברג ברלין] שבת דף לא
!הספריה הלאומית מהווה את המרכז התרבותי היהודי הגדול ביותר בעולם
פתוח בימי א-ה: 09:00-19:00 ימי ו : 09:00-13:00

מפות ומיפוי ארץ ישראל
!לארץ ישראל וירושלים תיעוד שאין כמוהו בעולם המיפוי העולמי
במאה 19 ישראל עברה מהפיכה במספר תחומים שונים. לאחר כיבוש נפוליון ב-1799, א"י נפתחת לעולם המערבי. 1870 נפוליאון בעצמו מתעד חי, צומח, ארכיטקטורה, שנמצא בשלמותו, יחד עם מפות ג'קוטע' . באמצע המאה 19 חודרים לא"י מעצמות שונים, בינם חוקרים אנגלים
PEF = Palestine Exploration Fund = קרן לחקירת ארץ ישראל
מפרסמים חומר ספרותי עשיר מאוד, שסוקר במספר כרכים את א"י המערבית
1870-1877 Survey of Western Palestineבראש הסקר עומד תחילה קצין בריטי בשם קונדר , אחריו קיצ'נר . הם בוחנים את א"י מבחינת טופוגרפיה, גיאולוגיה, הידרוגרפיה, חי צומח. הם משלבים בסקריהם סרטוטים של אתרים שתיעדו
ברוסיה מוקמת גם כן חברה לחקר ישראל
מפות עתיקות
מפות נועדו בימים עברו לשימוש צבא, שליטה, גבולות, וקניית שטחים. המפות הקדומות ביותר נועדו לקבוע שטחים וקביעת בעלות, ושימשו ככלי תקשורת בין עמים שדברו בשפות שונות ואף בעמים שלהם לא היתה שפה כתובה
מפת פוייטינגר - מאה 4 לספירה. פוייטינגר יורש מחברו "קונרד צ'לטס" במאה 16, עותק של מפה שהועתקה במאה 12-13. המפה מתארת את ארץ ישראל בתקופה קדומה ביותר, תחת האמפריה הרומית, והיא כוללת בה את שטח האמפריה – מאירופה ועד פרס והודו. היא מורכבת מרצועות רצועות שחוברו יחד ויצרו מפה אחת ארוכה. אין לה אורינטציה (מזרח) כלומר היא אינה פונה למזרח, ואף מתארת את דלתת הנילוס בקו ישר עם חוף הים התיכון של ישראל. קנה המידה של המפה נחשב על פי מיל רומי (1000 צעדים כפולים = 1,6ק"מ). בן השאר ניתן לתארך אותו עקב האתרים שהוא מציג: אנטיוכיה וקונסטנטין מעדים כי שורטטה רק אחרי הפיכת הנצרות לדת האמפריה
מפת מדבא – המאה ה-6 לספירה. פסיפס שנמצא ברצפת הכנסיה שבמדבא (מי דבה בתנ"ך), במואב שממזרח לים המלח. גם כן מתועד ע"פ המבנים שמתועדים במפה. מתגלה כשהפטריאך היווני של ירושלים שולח בסביבות 1880 את הספרן שלו לשפץ כנסיה חרובה. הספרן קליופס קויקילידס משרטט את הרצפה בסביבות 1884 ואחריו שוב משרטטים את הפסיפס ב- 1894. יש במפה תיאור מעניין של ירושלים, שמציין את ה-"קרדו" (ציר), הכביש הראשי שחוצה את ירושלים משער שכם, מהצפון, לדרום, וכביש שמקביל לו לאורך הגיא. יש תיאור של כנסיית התחיה (הקבר), מהתקופה ההלניסטית – תרום צלבנית. ודרומית לה את כנסיית האגיה ציון, פרוקופיוס מתעד שנבנתה על ידי "יוסטיניאנוס" במאה ה-6. במאה ה-8 הכנסיה בזזה איקונות, סיבה זו או האסלאם היא שחלקים מהמפה הושחתו. לאחר מלחמת ששת הימים בחפירות מוצאים תיעוד כי אכן היה שער מתחת לשער שכם של היום, ואבסיס של כנסיה ענקית (כ-100מ') תחת החניון של העיר העתיקה עם הוכחות נוספות ש"יוסטיניאנוס בנה את הכנסיה, והיא הכנסיה החדשה של מרים (הָנֵאַה). ב-1906 מפרסמים את המפה האגיה הוליס ירושלים, שמופיעים בה יישובים שחלקם עוד מהברית החדשה, אומנסטיקון, ומתארת את סדר הגודל של היישובים. נפתלי קדמון אף מרחיק לכת ומוצא מכנה משותף בין פסיפסים עתיקים לבין פיקסלים בטכנולוגיה של ימינו
ברנרד ברייטנבכט – כומר גרמני 1463, מפת דפוס ראשונה, מגילוף בעץ. מושפע מהנצרות וחשיבות הר הזיתים, בכך שאת (ירושלים מתאר מהר הזיתים (מערב), בעוד המפה "אוריינטלית"(מזרח

קורניליוס דה ברון – סוף המאה ה-17, מפה של ירושלים. תחת השלטון העותומאני היה קשה לחקור את ארץ הקודש מחשדות השלטון, אך האומן ההולנדי פלמי, מתאר את מסעו למזרח
בנוסף לאלו ראינו מפות דמיוניות שניסו לכלול את כל האנפורמציה האפשרית ללא כל קשר לזמן אחיד, בנסיון לשבץ את סיפורי התנ"ך והברית החדשה יחד במפה\ציור אחד

:ראו גם
http://jnul.huji.ac.il/heb/ ספריה לאומית

http://maps-of-jerusalem.huji.ac.il/ מפות ירושלים עתיקות
http://historic-cities.huji.ac.ilמפות ערים הסטורים