מערת ניקנור

מערת ניקנור
בגן הבוטני בהר הצופים
מערות קבורה מתקופת בית שני (קיים הבדל בין מערכת הקבורה של בית ראשון ובית שני). המערה חצובה בסלע רך, עם כוכים . את הגופות היו טומנים בסרקופג אוכל בשר), ומעבירים את העצמות להטמנה סופית בגלוסקמאות, שאורכם אורך עצם ירך האדם. מערות מפורסמות מסוג זה, מערות המלוכה של המלכה הלני ובניה שבדרך שכם. מצידו השני של הצור שבו חצובה מערת ניקנור, נמצאה הגלוסקמא המפוארת ביותר
ניקנור מאלכסנדריה – תרם שערי נחושת לבית השני שעמדו בקצה המעלות, והפרידו בין עזרת נשים וקהל ישראל. למרות השיפוצים בבית המקדש, והחלפת השערים בשערי זהב, את שערי ניקנור שמרו על אף היותם מנחושת, מאחר שנעשה להם נס
"ניקנור נעשו נסים לדלתותיו. תנו רבנן: מה נסים נעשו לדלתותיו? אמרו: כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו. נטלו אחת מהן והטילוה לים, ועדיין לא נח הים מזעפו. בקשו להטיל את חברתה, עמד הוא וכרכה, אמר להם: הטילוני עמה! מיד נח הים מזעפו. והיה מצטער על חברתה. כיון שהגיע לנמלה של עכו - היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה. ויש אומרים: בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה ועליה אמר שלמה שיר השירים א:יז) קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים)

אל תיקרי ברותים אלא ברית ים. לפיכך, כל השערים שהיו במקדש נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשו בו נסים. ויש אומרים: מפני שנחושתן מוצהבת היתה. רבי אליעזר בן יעקב אומר: נחשת קלוניתא היתה, והיתה (מאירה כשל זהב." (תלמוד בבלי יומא דף לח ע"א
:זה מופיע גם בתלמוד ירושלמי עם שינוי קטן בנמל יפו

ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח: תני מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים ונטלו אחד מהם והטילוהו בים וביקשו להטיל עוד שני ועמד וגייפו אמר להן אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו והיה בוכה ומתאבל ובא עד שהגיע ללמינה של יפו כיון שהגיע ללמינה של יפו התחיל מבעבע מתחת הספינה כיי דתנינן תמן כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשה בהן נס ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב תני (בשם ר' אליעזר נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב" (יומא פ"ג דף יט ע"א הלכה ח

יפו הרציונלי יותר מבין שניהם מופיע בירושלמי מאחר והם ישבו בא"י וידעו כי סביר יותר להגיע ממצרים ליפו, וגם לירושלים מיפו שהיה קרוב יותר. את התלמוד הירושלמי חותמים במאה ה-4 לעומת הבבלי שחותמים רק במאה ה-שישית

איש הברזל \ מנחם אוסישקין – עמד בראש קק"ל בשנות ה-20. בחייו כבר שינה את שם הרחוב בו התגורר לרח' אוסישקיןועקר את ר' יהודה הלוי משאר רבני תור הזהב שברחביה. (ב-67 את המדרגות שיורדות לכותל קראו על שם ריה"ל). לאוסישקין היה חזון כושל להפוך את מתחם מערת ניקנור וגן הבוטני בהר הצופים לפנתיאון האומה. את הנסיון החל כאשר העלו את עצמות יהודה לייב פנסקר (מחבר אוטואמנסיפציה, וראש חובבי ציון ברוסיה) מרוסיה לקבורה ב-1935 שהוטמנו במערת ניקנור
ב- 1942 מנחם אוסישקין נפטר ולא היה ניתן לסרב לבקשתו, לטקס קבורה לאומית בניקנור
ב-1948 הר הרצל הוקצה למתחם הקבורה של מנהיגי האומה – פנתיאון האומה